זכות הגישה לערכאות - לא בכל מחיר

אין זה סוד, כי זכות הגישה לערכאות היא זכות-על וכזו שפורשה באופן רחב יחסית כמשתרעת על כל תחומי המשפט. כב' השופט מ. חשין ז"ל כינה אותה באחד מפסקי דינו, "כנעלה על זכות יסוד".


בבסיס הזכות עומד העיקרון הבסיסי לפיו אדם זכאי לברר את תביעתו וטענותיו נגד חברו ולבקש מבית המשפט שיעניק לו סעד, ככל ותביעתו מוצדקת.

לאחרונה התגלגל לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב הליך שקרא לכאורה תיגר על זכות הגישה לערכאות.

באותו מקרה, דובר על סכסוך כספי של מיליוני שקלים שהתגלע בין קבלן ויזם בקשר עם עבודות שביצע הקבלן שזכה במכרז עבור היזם ו/או עבור המזמין של העבודות, כך לטענת הקבלן.


בהתאם לתניית בוררות הסכמית, פנה הקבלן בבקשה לביהמ"ש למינוי בורר, שאכן מונה.

הבורר נתן הוראות לצדדים להגשת כתבי טענות.

דא עקא, הקבלן השתהה עם הגשת כתב התביעה בהתאם להוראות הבורר, ולאחר אורכה קצרה שביקש וקיבל, הגיש בסופו של יום את כתב התביעה רק כעבור כשלוש שנים.


לאחר הגשת כתב התביעה באיחור רב, פנה היזם לביהמ"ש בהליך שעניינו בבקשה להורות כי הליך הבוררות נזנח על ידי הקבלן וכפועל יוצא מכך בטל מעיקרו לאור משך הזמן שחלף מהמועד האחרון להגשת כתב התביעה, כפי הוראת הבורר (ה"פ 38746-10-13). הקבלן התנגד לכך, וטען בין השאר כי היזם תבע בסמוך להגשת התביעה את המזמין וכלל בתביעתו גם רכיבים שנתבעים על ידי הקבלן בגין ביצוע עבודתו.


ניסיונות ביהמ"ש להביא את הצדדים לכדי הסכמות שייתרו הכרעה במסגרת פסק דין, לא צלחו. משכך, הכריע ביהמ"ש לגוף העניין וקבע כי מחדלי הקבלן באי-הגשת כתב התביעה במועד, הם ברף כה גבוה, עד כי יש ללמוד ולהסיק כי הליך הבוררות נזנח על ידי הקבלן. פסיקה זו מגלמת גם את ההגנה על האינטרס של היזם שלא להיתבע לאחר תקופה כה ארוכה ממועד פתיחת הליך הבוררות. בשורה התחתונה ביהמ"ש קבע כי הליך הבוררות בטל מעיקרו.

על אותו פסק דין לא הוגש ערעור על ידי הקבלן והוא הפך לחלוט. באותו פסק דין גם לא הוזכר במאומה כי לקבלן שמורה הזכות להגיש את התביעה מחדש לגורם שיפוטי כלשהוא.


הקבלן לא אמר נואש, והגיש את אותה תביעה שהגיש בבוררות והפעם לבית המשפט המחוזי בת"א בהליך רגיל (ת.א 47391-12-15).

בית המשפט המחוזי ניסה אף הוא להביא את הצדדים לידי הסכמות, שלא הניבו פרי. משכך, לאחר בחינת הטענות, ובהתחשב בפסק הדין החלוט שקבע את בטלות הליכי הבוררות כתוצאה ממחדלי הקבלן, פסק ביהמ"ש כי לא ניתן "להחיות" את התביעה ולהגישה מחדש בבית המשפט, וזאת בין השאר בהתבסס על פסיקה מוקדמת של בית המשפט העליון בנושא, ובין השאר מתוך אינטרס מערכתי שנועד למנוע ממתדיין, במקרה של הליך בוררות שאינו שבע רצון ממנו, לפעול במעין "מסלול עוקף תניית בוררות" ולהביא את תביעתו לפתחו של בית המשפט, על מנת לנסות ולשפר את סיכוייו אולי.


בשורה התחתונה, במפגש זה בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולי מדיניות משפטית והתנהלות בתום לב דיוני (לרבות נושא השיהוי), הובילו האיזונים את ביהמ"ש להעדיף את שיקולי המדיניות המשפטית והכוונת התנהלות נכונה של בעלי דין (לשיטת ביהמ"ש) במקרים שכאלו, כמו גם מתן חיזוק להליכים אלטרנטיביים (גישור, בוררות וכד'). בכך סתם ביהמ"ש המחוזי את הגולל על האפשרות להגיש את התביעה.


אלא שבכך לא תם הסיפור. הקבלן ניצל את זכותו והגיש ערעור לביהמ"ש העליון על פסק הדין של בית המשפט המחוזי (ע"א 4461/17, שרון שמואל (2000) בע"מ נ' שפיר - הנדסה אזרחית וימית בע"מ). בערעור ישב מותב תלתא שכלל את כבוד השופט נ. הנדל, כבוד השופט ג'. קרא וכבוד השופט ד. מינץ.


בית המשפט העליון בפסיקתו מהימים האחרונים גיבה את פסיקות המחוזי ודחה את הערעור, בהתבסס על שתי נקודות מהותיות – האחת נוגעת לקביעה העובדתית החלוטה של הערכאה מטה כי הליך הבוררות נזנח (ואף הפך בטל לאור פסק הדין החלוט) והשנייה, שעל בעל דין לכבד ככלל תניית בוררות הסכמית עליה הסכים עובר לפריצת הסכסוך, שלמעט באותם מקרים נדירים, לא ניתן להפר אותה ולפנות לביהמ"ש במסלול עוקף אלא בהסכמת יתר הצדדים הנוגעים בדבר. בקביעה זו ניתן להבין גם את המשקל הרב שמייחס ביהמ"ש לחשיבות קיומם וחיזוקם של הליכים חלופיים שיש בהם לסייע להפחתת העומס והתיקים בבתי המשפט השונים. מגמה זו של "קידוש" ההליכים החלופיים ניכרת היטב בפסיקה.


מעבר לתחושה האפשרית שהתוצאה אולי קצת קשה לעיכול, הואיל והתביעה לא זכתה להתברר והקבלן כנראה יוותר עם חיסרון כיס בהנחה ותביעתו מוצדקת, ודאי אם נשווה בנפשנו שאנו אותו קבלן, על בעל דין לדעת ולהבין מכאן כי זכות הגישה לערכאות אינה מוחלטת ויש השלכות מהותיות גם לאי עמידה בזמנים במובן זה שלא כל מחדל ניתן לריפוי ותיקון.


נהוג אמנם לומר כי הזמן מרפא אולם במקרה זה התברר שההיפך הוא הנכון.



תשומת לבכם כי הסקירה להלן הינה תמציתית וכללית ואין בה כדי להוות חוות דעת משפטית למקרה ספציפי כלשהוא. נשמח כמובן, לייעץ ולסייע לכם בכל סוגיה פרטנית בהתאם לנסיבותיה.


עו"ד שי הניג | שותף

מחלקת תחום ליטיגציה טל: 02-5008010 shai@abs-law.net